רש"י על חולין פ״א ב:ה׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« רש"י על חולין פ״א ע״ב:ד׳ רש"י על חולין פ״א ע״ב:ו׳ »

1 חולין פתח ↗

הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְּיָדוֹ, וְהַנּוֹחֵר, וְהַמְעַקֵּר – פָּטוּר מִשּׁוּם ״אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ״.

2 דור רביעי פתח ↗

בהא סלקינן דעכ״פ נחירה נמי בסימנים והחילוק שבין שחיטה לנחירה שזו במשוכה וזו בדרסה וקרא דושפך את דמו, ממעט כל שאר מיני הריגות אבל מורה על הכרת סימני הצואר עם הוורידין כדי שיצא הדם בשפע דרך שפיכה, ועתה נבוא לביאור השיטות.

5 ונתנבלה בידו - שלא מדעת:

6 והנוחר והמעקר - סימנין מדעת פטור ואפילו לרבנן דהא ליכא שחיטה כלל ולא דמיא לשחיטה דלעיל כלל דהתם שחיטה מעלייתא איכא ודבר אחר גורם לה ליפסל:

« רש"י על חולין פ״א ע״ב:ד׳ רש"י על חולין פ״א ע״ב:ו׳ »